למה בכל זאת כל-כך הרבה אנשים רוצים להיות מתווכים?

חלפה קצת יותר משנה מאז סגר אודי לבני את דלתות משרדו במרכז תל-אביב, והעביר את עסקי התיווך לביתו השוכן על גדות הירקון. היה זה פועל יוצא של המשבר הכלכלי שהכה במלוא העוצמה באותם הימים, ושל צורך אובייקטיבי לצמצום הוצאות. 16 שנה עבד לבני (אלפא נכסים) ממשרדו, עד שהגיעה שנת 2009. כיום, לאחר שנת סחרור בענף הנדל"ן, קיפאון והפשרה, ושוב קיפאון, החליט לבני לנקוט צעד נוסף: להתאים את עצמו לרוח השוק, ובימים אלה הוא נכנס לארגון קבוצות הרכישה, הטרנד התוסס בנדל"ן. "צריכים לדעת איך לזוז בענף", הוא אומר, ומסכים עמו הקולגה הוותיק איציק ויינשטיין (תיווך צהלה): "המקצוע הופך למיותר, הרבה קולגות שלי כבר עשו הסבה - אחד פתח מסעדה סינית, אחר הפך לנהג מונית. גם אני בוחן עכשיו אפשרות להיכנס לתחום קבוצות הרכישה שמרחיקות מאיתנו לקוחות".

גלישה בפורום המתווכים באתר נדלניוז שופכת אור על הטוויסט הקרייריסטי שעושים לבני וויינשטיין. מתווכים במצוקה כלכלית ומורלית מדווחים שם על עסקות מתפוצצות, על חרדות מפני השנה הקרובה, ואפילו הצעות לשינוי טרמינולוגיה עולות לדיון. "במקום דמי תיווך אמרו מעכשיו שכר טרחה", הציע אחד מהם באקט של ייאוש. העיקר להציל את המקצוע שבמשבר.

באופן פרדוקסלי, דווקא החודש דיווחה רשמת המתווכים במשרד המשפטים על גידול של 14%, בשנה החולפת, במספר מבקשי רישיון התיווך - בסך-הכול רשומים 12,359 מתווכים בישראל. גם הרשתות הגדולות הצביעו על גידול בביקושים - רימקס, למשל, דיווחה על שישים נרשמים מדי חודש לקורס ההכנה למבחני הרישוי. שוק הנדל"ן חם, הסבירו שם, ורבים רוצים לקפוץ על הרכבת.

אז מה קורה פה? כיצד זה שבו-בזמן מקצוע סובל משוק מדשדש ונהנה מתדמית נחשקת? זוהי כתבה שלישית המתפרסמת ב-G המבקשת לבחון את מקצוע התיווך בהתאמה למצב שוק הנדל"ן בישראל. באוגוסט 2007 פורסמה הכתבה הראשונה בסדרה. שוק הנדל"ן היה אז בשיאו, והמתווכים נהנו מכל רגע. בפברואר 2009 פורסמה הכתבה השנייה, שחשפה סדקים בענף בעקבות המשבר שפרץ חודשים מספר קודם לכן. עכשיו, שנה אחרי, כתבה זו חושפת כי הסדקים התרחבו לכדי תהומות של ממש. "אני מקים עמותה למתווכים שרוצים להחליף מקצוע", תיאר אחד הגולשים בפורום הנדל"ן את מצב הרוח בענף. "יותר מתווכים בוכים שאין עבודה, וגם כשיש - אי-אפשר להתפרנס. המוכרים לא רוצים לשלם עמלה, והקונים מוכנים לתת רק 1%. אתר יד 2 לוקח את כל העבודה, אז אולי כבר עדיף להיות שומר בקניון". והוא לא לבד.

"אין עסקות, השוונג נעצר"

מדי כמה שבועות, עניין של מסורת רבת שנים, מכנס המתווך עופר מרגולין (תיווך עופר) פאנל מתווכים בחומוסייה בתל אביב. בין הניגובים לחמוצים הם מדסקסים את מצב השוק, ומשתפים בחוויות מלקוחות ומעסקות. "לפני שנתיים", מספר מרגולין, "הטלפונים שלנו לא הפסיקו לצלצל בארוחה. היינו כבר מתעצבנים, סוגרים אותם. בשבוע שעבר נפגשנו, אבל הטלפונים שלנו לא צלצלו אפילו פעם אחת. אין עסקות, אין קונים, פחות טלפונים, פחות עניין, בקיצור - השוונג נעצר".

איך אתה מסביר את זה?

"אני לא מוצא לזה הסבר. המגמה השתנתה לפני חודשיים בערך. קרתה פה תופעה משונה. כשפרץ המשבר מחירי הנכסים קרסו בכל העולם, אבל בישראל, במקום שהמחירים יצללו, הם דווקא נשמרו, ואפילו עלו. התקשורת דיווחה בכל יום על מחירים, והיה הרבה ביקוש, אבל היום חלק גדול מהביקושים נעצר".

לבני מסכים עמו. "היה קיפאון בתחילת השנה שעברה, כי אנשים חיכו לירידות מחירים", הוא אומר. "בכלל, 2009 הייתה שנה לא מובנת. היו חמישה חודשים טובים באמצע השנה, אבל הם נגמרו, והמצב היום פחות או יותר די זהה לתקופת הקיפאון הראשונה בתחילת 2009. יש פחות עסקות בשוק כי המחירים לא ירדו מספיק. הקונים שוב מחכים לירידות המחירים, המוכרים שוב קובעים מחירים מוגזמים, ונוצר פער".