גם עם הנחה - זוגות צעירים לא יקנו דירות בפריפריה

עליית מחירי הדיור המקשה על זוגות צעירים לרכוש דירה במרכז גרמה לחברי הכנסת להציע הצעות חוק לעידוד הבנייה בפריפריה. נכון שזוגות צעירים רבים לא יפנו לפריפריה, בגלל המרחק מההורים והיעדר מקומות עבודה - אבל זה לא מפריע לח"כים הנמרצים להגיש הצעות כאלה.

רוב ההצעות האלה חושפות את בורותם של המציעים בכל הנוגע לתחום הדיור. אבל למי אכפת? הח"כים יודעים, שחקיקה נדל"נית גורמת באופן מיידי להגברת החשיפה הציבורית, ובין לילה הם נהפכים ללוחמים אגרסיביים למען הזוגות הצעירים ומחוסרי הדיור, הם זוכים לביקוש בתוכניות האקטואליה ברדיו ובטלוויזיה ולאזכורים במוספים הכלכליים בעיתונים.

הציבור אוהב את זה. יוזמות פרלמנטריות להרעפת שלל חבילות סיוע בדיור גורמות ליצירת אהדה כלפי המחוקק בדרכו אל הקלפי בפריימריס במפלגותיהם. חבר כנסת אלמוני או חדש, שרק החל את דרכו במסדרונות הכנסת, הופך כך ליקירם של פעילי המפלגה והארגונים החברתיים.

אבל אל תטעו: מרבית הצעות החוק האלה (אם לא כולן) ייהפכו במשך הקדנציה ל"הצהרות חוק", כפי שכינה זאת יו"ר הכנסת לשעבר שבח וייס - כלומר הצעות חוק שאין להן סיכוי להתקבל בכנסת, אבל שמשמשות כלי למחוקקים כדי להצטייר כפעילים ובולטים. ניסיון הקדנציות האחרונות הוכיח שהצעות החוק האלה נפלו בזו אחר בזו בהיעדר תמיכת הממשלה.