ההבחנה בין פנטהאוז תל־אביבי לבית בנגב

לפני קצת יותר מחצי שנה ערך מינהל מקרקעי ישראל מסיבה מפוארת לרגל השקת מתחם בתי הטמפלרים בפרויקט שרונה בתל אביב. המסיבה כללה שחקנים ברוח המאה ה־19, קייטרניג גורמה ותזמורת ססגונית. אופי המסיבה, בה השתתפו יזמים ונכבדי העיר לא היה מקרי: במינהל טרחו לציין כי מעתה יתנהל הגוף הממשלתי כגוף עסקי שמטרתו להכניס לקופת המדינה כמה שיותר כסף.

אלא שמישהו שם למעלה התבלבל קצת, והחליט ליישם את התיאוריה הקפיטליסטית ביישובים שמשוועים לתנופת פיתוח מיידית רק כדי לשרוד. כך קרה, למשל, בקיבוץ דביר שבצפון הנגב, הסמוך ללהבים ולעיר הבדואית רהט. בקיבוץ זה עמד שווי הקרקע בהרחבה הקהילתית על כ־70 אלף שקל לחצי דונם. הפרויקט רשם הצלחה עצומה: כ־70 משפחות, מרביתן מהמרכז, נרשמו להרחבה והתכוונו לעבור להתגורר בנגב.