רצים באמוק לדירה

1. לא היינו נדרשים לנושא הלעוס, אלמלא קיבלנו תזכורת נוספת לנהירה העיוורת והבלתי פוסקת אחר קבוצות הרכישה.

סמנכ"ל בכיר שפגשנו, כזה שהטייטל שלו עוזר למתג קבוצה ולהביא אליה עוד ועוד אנשים, סיפר בהתרגשות ובגאווה על הצטרפותו לקבוצת רכישה שמקימה פרויקט מגורים יוקרתי בשרון. 250 אלף שקל בלבד, ויש לו זכויות בקרקע לדירת מגורים - כזו שעולה היום 1.8 מיליון שקל, "וכמה כבר עולה לבנות דירה?".

הקבוצה עוד לא קנתה את הקרקע, שייעודה בכלל חקלאי (הבוננזה הנוכחית היא בקרקעות חקלאיות. בקרקעות למגורים המחירים כבר נוגעים בשמים גם לקבוצות הרכישה), אבל מבחינתו מדובר בפרויקט מגורים. הוא הראה לנו כמובן גם את המצגת וההדמיה המרשימה של השכונה החדשה, שתכלול כמעט 10,000 דירות חדשות(!) וש"אוטוטו מקבלת את כל האישורים בוועדות".

אז מי "הפראייר" שמוכר כזו קרקע, שאוטוטו משנה ייעודה? אין לו מושג.

מי הגוף שמארגן מפה לאוזן את הקבוצה החדשה? אפילו את זה אין לו מושג (יום לפני החתימה!).

גם אין לו שום מושג לגבי המסים בדרך לדירה, שכוללים בין השאר "היטל השבחה" - מחצית מעליית שווי הקרקע בעת שינוי הייעוד מחקלאות למגורים; או בנוגע להתנגדות הצפויה - של השכנים, של הרשויות, של הירוקים וכו' - שבוודאי יעדיפו ריאה ירוקה ועשויים לצאת למלחמות בתקשורת נגד כל החלטה המעניקה הטבות ל"כרישי הנדל"ן" (את ההגדרה הזו הוא דווקא די אהב); אף אחד כמובן גם לא סיפר לו על הנחיית משרד האוצר למשרדים השונים לפני שנה וחצי, המורה להם שלא לשנות ייעודי קרקע חקלאית במרכז המדינה עד 2012, במטרה לפתוח את הביקושים גם לפריפריה.