יגאל גוברין: "אני לא חושב שעוד 30 שנה הבניין ייראה מיושן"

"בגלל הייחודיות והמורכבות של הפרויקט, היינו צריכים להמציא פתרונות מחוץ לענף הבנייה. התוודענו לתעשיות שאינן שייכות לבנייה, אבל ניתן לרתום אותן לטובת הענף שלנו, וזה דבר שלא היינו מודעים לו בכלל". כך מתאר יגאל גוברין, שותף בחברת ניהול הפרויקטים וקסמן גוברין, את אחת התובנות מפרויקט הקמת מוזיאון העיצוב בחולון שנחנך בשבוע שעבר, בו ניהלה החברה את הפיקוח ההנדסי.

"ישנם בבניין אלמנטים מיוחדים של הצללה", מוסיף גוברין, "לצורך אלה מצאנו מפעל שעובד בעיקר עבור תעשיות ביטחוניות והשתמשנו במוצר שלו. פתרונות לאלמנטים מיוחדים נוספים, שיש הרבה מהם בבניין, מצאנו לבסוף גם בתחום תפאורת התיאטרונים. פנינו לתחומים שהם זרים לגמרי לענף ומצאנו בהם תשובות לדילמות שלנו".

וקסמן גוברין עוסקת בניהול פרויקטים בתחום ההנדסה האזרחית. מוזיאון העיצוב בחולון הוקם ביוזמת עיריית חולון בהשקעה של 64.5 מיליון שקל והפך לבניין הציבור הראשון שעיצב המעצב הבינלאומי הנודע, רון ארד. צורתו הבלתי שגרתית של הבניין, שקשה מעין אונייה הפוכה שמונחת על אונייה שנייה, יצרה מורכבות תכנונית של הבניין בן ה-3,500 מ"ר. "אי אפשר להגדיר את הבניין בשום פרמטר", אומר גוברין, "גם רון ארד לא מגדיר אותו. אנחנו מגדירים אותו כמגה תכשיט, אבל אי אפשר לקטלג אותו לא מבחינת סגנון ולא מבחינת תקופה".