היכן תמצאו את הבניינים הנטושים שיכולים להפוך לזהב?

הקמת הקזינו היתה כרוכה במבצע הנדסי מסובך. על עמודים בתוך הים הוקם מבנה של שלוש קומות, שסיפח את החוף הצמוד ואיפשר למתרחצים להגיע אליו בכמה דרכים, לרבות באמצעות גשר; המתרחצים, שנהנו ממלתחות בקומת הקרקע, לא נאלצו להסתפק בחוף. לרשותם עמדה גם הבריכה האולימפית הראשונה בישראל, שנבנתה ממש ליד.

אבל המוסיקה של הקזינו לא נמשכה לעד. בשנות ה-50 הוא הושכר והפך לבית קולנוע ולאולם אירועים. מכאן והלאה הוא גסס עד שנסגר סופית. 30 שנה עמד המבנה הזוהר מפעם בשיממונו, עד שבתחילת שנות ה-90 נרכש על ידי היזם שמעון שטרית וקבוצת משקיעים. אלה תיכננו להקים קומפלקס אולמות אירועים ושמחות ב-1,600 המטרים הרבועים הבנויים (ובסך הכל ארבעה דונמים), אבל התכנית נגדעה באבה. לפני 15 שנה נעשה אמנם ניסיון לשמר ולשחחזר את המבנה הקיים, אבל בעיות מימון ואחרות מנעו את השלמת הבנייה, והבניין נותר פיל לבן מעלה נוסטלגיה.

ב-2004 נראה היה לרגע שהבניין מתעורר לתחייה. בנוכחות שר התיירות אז, בני איילון, חתמו בעלי הנכס על הסכם להקמת מלון בוטיק יוקרתי של 55 חדרים. אבל מאז החתימה לא השתנה דבר בשטח והבניין עדיין עזוב ונטוש. ובכל זאת, אולי עדיין יש לו תקווה: לפני חודשים אחדים שכרו המשקיעים את שירותיו של אדריכל חדש כדי שיקדם את התכניות.

ערך עכשווי: 8 מיליון שקל

הבניינים שיוחברו להם יחדיו
לשני בניינים ברחוב אחד בירושלים יש עבר שונה, אך כנראה עתיד אחד, יזמי

בשנות ה-30 קנה אהרן חיות מגרש של כ-660 מ"ר ברחוב אבן גבירול, בשכונת רחביה בירושלים, ובנה עליו בית אבן של קומה אחת. עוד קודם שהלך לעולמו הוא הוריש את המבנה לכולל, ואברכיו של זה התחילו לשכור דירות בסמוך לו. תושבי השכונה, שחששו מפני התחרדות האזור, הגישו תביעות משפטיות על השינוי הלא רשמי של ייעוד הנכס, ובשיתוף העירייה הצליחו לפנות את הישיבה. מאז עומד המבנה ריק ופתחיו נאטמו בבלוקים.

סמוך אליו עומד עוד בית ריק. גם הוא נבנה בשנות ה-30 אבל מטיח, ויש בו שתי קומות. בעבר הוא אירח את משרדי ארגון הנשים הדסה, שהנרייטה סולד (סאלד) היתה ממקימותיו. לאחר שנים נמכר הבית לאנשים פרטיים אך שימש במקביל את הסוכנות היהודית ובית דיור מוגן.

בית הנרייטה סולד, רחוב אבן גבירול 7, ירושלים

שני הבתים, זה שבמספר 7 וזה שבמספר 9, נרכשו בשנת 2000 בכ-3 מיליון דולר על ידי משפחת לייב מארה"ב, שגם שילמה פיצוי כספי לסוכנות היהודית. מאז הם עומדים נטושים.

אחת הסיבות לכך היא שהבעלים החדשים ביקשו להגדיל באופן ניכר את זכויות הבנייה, בניגוד למדיניות של ועדות התכנון והעירייה. רק בשנה האחרונה קודמה תכנית אב לרחביה כולה, המאפשרת להגדיל בהרבה את זכויות הבנייה, אך היא טרם אושרה. במקביל קודמה תכנית בניין עיר המאפשרת לבנות בכל אחד משני המגרשים בניין של חמש קומות. גם תכנית זו טרם אושרה סופית, אך ההערכות הן כי בשתי החלקות ניתן להקים שני מבנים מחוברים עם כ-2,900 מ"ר בנוי.

ערך עכשווי ל-2 הבניינים: כ-40 מיליון שקל